פסק-דין בתיק ת"א 6511-07

1.         התובע, יליד 21.4.72, נפגע בתאונת דרכים ביום 20.6.05 כתוצאה מהתהפכות משאית בה נהג.

2.         התובענה היא תובענה לפיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975, כאשר אין מחלוקת בתיק בשאלת החבות והמחלוקת הינה לעניין גובה הנזק בלבד. 

הנכות הרפואית

3.         דר' גד ולן, מומחה רפואי בתחום האורטופדי, מונה כמומחה מוסכם במסגרת משא ומתן שהתנהל בין הצדדים עובר להגשת כתב התביעה.

בחוות דעתו קבע דר' ולן כי בכף יד ימין יש קישיון נח באצבעות 2 ו - 3. בגין קישיון נח באצבע 2 נקבעה נכות של 7% לפי סעיף 44 (3). בגין קישיון נח של אצבע 3 נקבעה נכות של 5% לפי סעיף 44 (4). דר' ולן קבע כי בכתף שמאל לא נותרה נכות בגין תאונת הדרכים.

על כן נקבע כי נכותו הכוללת של התובע בגין תאונת הדרכים היא 11.65%.

4.         שני הצדדים חולקים על קביעתו של דר' ולן.

לטענת התובע טעה המומחה משלא פסק נכות בשיעור 10% בגין כל אצבע שנפגעה ובסה"כ נכות משוקללת של 19% ובכך שלא פסק נכות בגין הפגיעה בכתף שמאל.  לטענת התובע שיעור נכותו הרפואית עומד על 23%.

לטענת הנתבעת התובע כלל לא נפגע באצבעותיו בתאונה ומדובר בקביעה חסרת כל בסיס שכן ממסמכים רפואיים מיום התאונה וסמוכים לתאונה עולה כי התובע כלל לא התלונן על פגיעה כזו. בנוסף, לא נמצא ממצא של פריקה או שבר באצבעות באף לא אחד מהמסמכים. לעניין זה נטען כי הסיבה היחידה בגינה מצא המומחה קשר סיבתי בין הנפיחות באצבעות לבין התאונה היא תלונה מיום 26.6.05 ותלונתו של התובע על כאבים בפני המומחה.

5.         יצוין כי הנתבעת הגישה בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה וזאת לאחר עדותו של המומחה בבית המשפט והבקשה נדחתה בהחלטתי מיום 22.12.11.

6.         לאחר שעיינתי בחוות דעת המומחה, שמעתי את עדותו בפני ועיינתי בטענות הצדדים אני סבורה כי חוות דעתו של המומחה לא נסתרה ויש לקבלה כפי יפורט להלן.

7.         לעניין קביעת אחוזי הנכות באצבעות, העיד המומחה כדלקמן:

"ש.      האם אתה סבור שבקביעות שקבעת בחוו"ד שזה 7% נכות באצבע 2 ו 5% נכות באצבע 3 נהגת באובייקטיביות מלאה ?

ת.         אני חושב שכן, אסביר למה. אני קרוב לודאי איזנתי בין שני כוחות כיוון שלפי ממצאי הבדיקה הייתי אמור לקבוע נכות הרבה יותר גבוהה ממה שקבעתי. ולא עשיתי זאת כיוון שסברתי שנכות בגין קישיון לא נוח לא תשקף את המצב האמיתי. מצד שני, לאור העובדה כי מצאתי הגבלת כיפוף לא ראיתי לנכון לא לקבוע נכות כלל. והאחוזים שנקבעו פה הם  האיזון בין שני כוחות מנוגדים אלה".

            (עמ' 7 שורה 28 - עמ' 8 שורה 2 לפרוטוקול)

            המומחה קבע את הנכות בהתאם למומחיותו תוך שהוא שוקל את השיקולים השונים בעניין זה כאמור בעדותו, ולכן אין לקבל את טענת התובע בעניין זה.

8.         לעניין קביעת המומחה לפיה לא נותרה נכות בגין הפגיעה בכתף שמאל, העיד המומחה כדלקמן:

"ש.      בהתחשב בגילו הצעיר של התובע האם נכון שקיים סיכון שהוא יפרוק שוב את הכתף?

ת.         אנו כבר 6 שנים אחרי, אם עד היום הוא לא פרק אז כנראה שהסיכון שלו זהה לאדם שלא פרק כתף.